<h1>התרומה סימנים רט"ו—רט"ז</h1>
<h2>דף ט:</h2>
לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין ומפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה ובגמרא קאמר אלימא מנחה גדולה (שבע) [שש] שעות ומחצה איכא שהות טובא ואי מנחה קטנה לסוף ט' שעות ומחצה אמאי אם התחילו אין מפסיקין. הא א"ר יהושע בן לוי כיון שהגיע שע' מנחה פי' מנחה קטנה אסור לטעום כלום עד שיתפלל תפלת מנחה לעולם במנחה גדולה ובתספורת דבן אלעשה ובורסקי גדולה ובסעודה גדולה כגון של חופ' ומזמן רוב אנשים לאכול הרבה מינים ובתחלת דין רב אחא בר יעקב אמר במנחה גדולה ובתספור' דידן ודפרכת איכא שהות טובא דילמא ישבר הזוג וסעודה אפילו קטנה לא יתחיל דילמא אתי לאמשוכי' ולא לדין אפילו בגמרא דין דילמא חזי טעמא וסתר דינא. מאימתי התחלת סעודה רב אמר משיטול ידיו ר' חנינא אמר משיתיר חגורו אמר זעירי הני חבראי בבלאי למ"ד תפלת ערבית רשות מכי שרא המייניה כדי לאכול לא מטרחינ' ליה לעמוד להתפלל אלא יאכל ופריך ולמ"ד חובה אמאי מטרחינ' והא תפלת המנחה חובה ואם התחילו אין מפסיקין ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו ומשני התם לא שכיחא שכרות הכא שכיחא שכרות אי נמי מנחה כיון דקביע' לה זימנא מרתת ולא פשע אבל תפלת ערבית כל ליליא זמנה לא מרתת ואתי למפשע מתקיף לה רב ששת טריחות' למיסר המייני' ועוד ליקום וליצלי הכי ומשני משום הכון לקראת אלהיך ישראל מאימתי התחלת דין ר' יונה ור' ירמיה חד אמר משיתעטפו הדיינים וחד אמר משיפתחו בעלי דינין. פסק פי' רבינו יעקב דהלכה כלישנא קמא לפי דסתמא דתלמודא קאמר דווקא סעודה גדולה כגון של חופה או של סעודת ברית מילה אסור להתחיל סמוך למנחה גדולה שהיא לסוף (שבע) [שש] שעות ומחצה אבל סעודה קטנה שרי. ולא כרב אחא בר יעקב דאסר אפילו סעודה קטנה ועוד דפליגי מאימתי התחלת דין חד אמר משיתעטפו הדיינין וחד אמר משיפתחו בעלי דינין ולדברי רב אחא מפ' לה בגמר דין ולא קאמר בתחלת דין אם כן מותר לעשות סעודה קטנה לאחר מנחה גדולה דדוקא סעודה גדולה אסור ואם התחילו אין מפסיקין לא תימא דווקא התחילו בהיתר קודם המנחה אין מפסיקין עד שיגמור את סעודתו אלא התחילו אף באיסור לאחר מנחה גדולה אין מפסיקין דעל הא דקתני אין מתחילין סמוך למנחה ואם התחילו אין מפסיקין. וכן משמע מדקאמר דמכי שרא המייניה לא מטרחינן דהיינו כי התיר חגורו לאחר שבא זמן תפלת ערבית דאם לא בא הזמן למה יש לו לעמוד וכן אם התחיל לאכול סעודה גדולה לאחר מנחה גדולה לא יפסיק עד הערב שיהיה לו שהות להתפלל תפלת מנחה ביום ואפי' באה מנחה קטנה לא יפסיק דאע"ג דא"ר יהושע בן לוי אסור לטעום קודם שיתפלל תפלת המנחה משבאה מנחה קטנה ואפילו להפסיק קאמר מדקא פריך לעיל אי במנחה קטנה אמאי אין מפסיקין הא אמר רבי יהושע בן כו' מיהו פרק תפלת השחר (כ"ח) פסקינ' דלא כרבי יהושע בן לוי בהא ואמנם לאחר מנחה קטנה שעברו תשע שעות ומחצה יכול להיות שאסור להתחיל אפילו סעודה קטנה ואם התחיל מפסיק מדלא אוקי שום אמור' מתני' בסעודה קטנה ומנחה קטנה ודלא כר"י בן לוי. או שמא כלהו מתרצי מתניתין אפילו אליביה. ויש ללמוד מכאן שצריך לאדם לחגור רצועתו קודם שיתפלל משום הכון לקראת אלהיך ישראל. דאע"ג שיש אבנטו במכנסים ואין לבו רואה את הערוה. מ"מ יש לו להתנאות בשעת תפלה לפני בוראו דהכון לקראת אלהיך לאו משום שלא יהא לבו רואה את הערוה מייתי ליה אלא משום ליפות את עצמו כדקאמר רבה בר רב הונא לביש פוזמקי ומצלי. אמר הכון לקראת אלהיך. וכן אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא שרי גלימיה משליך גלימא מעליו ופכר ידיה ומצלי. אמר כעבדא קמי מריה. וכי איכא שלמא בעלמא לביש ומתעטף ומצלי אמר הכון לקראת אלהיך ישראל. ופזמקי וגלימא לא שייך לתקן לבו רואה את הערוה. כמו כן לאזור חגורו צריך משום הכון אע"פ שיש לו אבנט וזה נכון. לאפוקי הא מה שכתוב במחזור ויטרי כיון שיש לו אבנט במכנסי' אינו צריך יותר לאזור חגורו משום הכון לקראת. ולא היא כדפרישית.
